תאונת עבודה  - על קצה המזלג

תאונת עבודה הינה כל תאונה במהלכה נגרמו לנפגע נזקי גוף ואשר התרחשה במהלך העבודה, בדרך לעבודה או בדרך חזרה מהעבודה.

שמעון נפל מפיגום במהלך עבודות בניה, ודאי שזו תאונת עבודה, אולם אם שמעון קיבל התקף לב בעודו עובד על הפיגום, האם התקף הלב מהווה תאונת עבודה?

דוד ששב לביתו מהעבודה, עצר לקנות מעט מצרכים לביתו ולאחר מכן המשיך בדרכו לביתו כשלפתע נפגע בתאונה, האם תהיה זו תאונת עבודה או שמא עצירתו בסופר מנתקת את הקשר?

אברהם אשר עבד מספר שנים במפעל לייצור שיש, פיתח מחלה בדרכי הנשימה זמן מה לאחר שכבר סיים עבודתו. האם מחלת הריאות תחשב כתאונת עבודה?

מדובר לכאורה בהגדרה לשונית קלה וברורה, אולם הפרשנויות לה רבות ועל כל מקרה להבחן לגופו על ידי עורך דין העוסק בתחום.

את תאונות העבודה ניתן לחלק לשתי משפחות כלליות: תאונות שאירעו באירוע אחד מהיר וקצר ותאונות/מחלות שהתפתחו במרוצת הזמן והמכונות מיקרו טראומה.

התאונות המוכרות והנפוצות הן כמובן הן אלו שאירעו באירוע פתאומי בו נגרם נזק, יצוין כי גם ויכוח חריג בעבודה שכתוצאה ממנו לוקה עובד באירוע לבבי ייחשב כתאונת עבודה. יוער כי  ניתן לכלול גם תאונות דרכים ובלבד שאירעו כמובן תוך כדי עבודה, בדרך לעבודה או בחזרה מהעבודה. התאונות הפחות מוכרות הן דווקא אלו השייכות למשפחה השניה – מיקרו טראומה. הרעיון המרכזי הוא כי בסוגים שונים של עבודות, קיים נזק קטן ושולי מדי עת, אולם בהצטבר הוא מוביל לנזק של ממש, כדוגמאות בלבד יצוינו:

• מורות/גננות אשר מפתחות תחלואות במיתרי הקול עם השנים.

• חשיפה לחומרי הדברה או נשימת רעלים כחלק מעיסוק כדוגמת מדביר ואשר גורמת להתפתחות מחלות בדרכי הנשימה.

• לחץ נפשי מצטבר שגורם למחלות נפש / התקפי לב.

• הרמת משאות כבדים אשר עם הזמן מסבים לנזק בגב כדוגמת פריצות דיסק וכיוצב'.

• עבודה בהנפת ידיים מעלה, כגון צביעה, סידור מדפים עליונים וכיוצב' אשר מהווים מעמסה לחגורת כתפיים עד כדי סכנת פגיעה בגידים ושרירים.

לאחר היכרות תמציתית עם סוגי המקרים שיכולים להיות מוכרים כתאונות עבודה, מה על הניזוק לעשות?

בשלב הראשון, כמו תמיד, כדאי להקדים ולהתייעץ עם עורך דין העוסק בתחום שכן לאופן נקיטת הפעולות הראשונות יכול ותהיה השפעה קריטית לגבי ההליך כולו.

בשלב השני, פניה למוסד לביטוח לאומי בתביעה להכרה בתאונה כתאונת עבודה ותשלום דמי פגיעה. עם קבלת תביעה זו במוסד לביטוח לאומי נבחנות נסיבות התאונה ובסופו מתקבלת החלטת המוסד לביטוח לאומי אם להכיר בתאונה כתאונת עבודה ואם לאו. (אם נדחתה התביעה, קיימת פרוצדורה לערור על החלטה זו), לאחר ההכרה בתאונה כתאונת עבודה, ייבחן הפסד השתכרות כתוצאה מהתאונה למשך 91 ימים שלאחר התאונה וישולם לנפגע (לא באופן מלא).

בשלב השלישי, ככל ונזקי הנפגע לא חלפו במרוצת 91 הימים הראשונים או שקיים המשך בהפסד השתכרות מעבר ל 91 ימים, יוכל הנפגע להגיש תביעה נוספת למוסד לביטוח לאומי וזו תביעה לקביעת נכות מעבודה. לצורך אישור תביעה זו תיקבע ועדה רפואית אליה יתייצב הנפגע לבדיקה בהתאם לקביעת הועדה יבוצע תשלום. קביעת הועדה יכולה להיות קבועה או זמנית ובמקרה שכזה, בתום התקופה שתיקצב, יוזמן הנפגע ובדיקה נוספת בפני ועדה רפואית וחוזר חלילה. לוועדות הרפואיות זכאי הנפגע להתייצב בעצמו אולם מומלץ כי יגיע בליווי עו"ד מייצג אשר ידאג לקיום הועדה כדין ולמיצוי זכויות הנפגע בוועדה.

מלבד מיצוי זכויות הנפגע במוסד לביטוח לאומי, קיימת חשיבות לבחינת נסיבות קרות התאונה, שכן אם מדובר בהתרשלות, רשלנות או מחדל מצד המעסיק (אשר יכולה להתבטא אף בהעדר פיקוח), תהיה לנפגע עילת תביעה מכוח דיני הנזיקין כנגד המעסיק אשר אמור להיות מכוסה בפוליסת חבות מעבידים, כך שהלכה למעשה, יופנו הטענות והדרישות לחברת הביטוח מטעם המעסיק ולא כלפי המעסיק עצמו.

הדין הקיים וההלכות שהשתרשו בבית המשפט בישראל מטילים מידה מוגברת של אחריות למעביד כלפי העובדים, כך ש"קל" להיחשב כ"רשלן" לצורך תביעות אלו. ולכן, גם במקרים שלדעת הנפגע לא קיימת כל אחריות למעסיק, רצוי להתייעץ עם עו"ד העוסק בתחום זה , שכן ייתכן וההלכות המשפטיות יחזקו הדעה שיש בסיס לתביעה נזיקית. כך כדוגמה, עובד נגריה שנפגע משבב עץ בעינו יוכל לתבוע את מעסיקו אף אם סופקו לו משקפי מגן (ושבעתיים אם לאו) שכן על המעסיק לייתן הוראות בקשר עם הרכבת משקפי המגן ולפקח כי הוראותיו מיושמות הלכה למעשה.

עובד ש"מגדיל ראש" ומבצע פעולות מסוכנות בעבודתו אף על פי שנאמר לו לא לעשות כן, יהיה זכאי אף הוא לפיצוי בגין נזקיו, שכן על המעביד לנקוט בדרכים למניעת הסיכון.

תוכנו של מאמר זה הינו תמצית בלבד אשר כל רכיב ורכיב בו ראויים להסברים מפורטים ומורכבים. על מנת לבחון זכויותיו של נפגע עבודה, עליו לפנות במהירות האפשרית לקבלת ייעוץ משפטי ע"י עורך דין העוסק בתחום הנזיקין והביטוח ולקבל ייעוץ התואם למקרה. מובהר כי אין אחידות ב"עצות" ועצה המתאימה למקרה מסוים תהיה שגיאה למקרה אחר או לנפגע אחר וגם מקרים הנראים כדומים, יכולים להיות שונים בתכליתם המשפטית.